איך לספר סיפור חזק בפחות משישים שניות?

איך אפשר לספר סיפור אדיר תוך פחות מ- 60 שניות?

מדוע קונפליקט הוא קריטי לכל סיפור ותהליך מכירה?

מדוע טכניקה של הקצנה היא מצוינת?

ואיך סטורי-טלינג מגדיל מכירות?

בקטע הקצרצר שצירפתי לכם לפה,

צפיתי אולי 200 פעם.

לדעתי הוא מהחזקים שנעשו בישראל בתחום האנימציה.

בסצנה, שוקרון- הרס"ר של המחנה,

קורא לחיילים שלומי חנוכה ואיתי שולמן (הערס והחנון)

למשרדו ע"מ לשפוט אותם.

ההאשמה: פתיחת ארגז עם תוכן מסווג.

גזר הדין: 7 ימי מחבוש.

ה-"טוויסט בעלילה": שוקרון מוצא פתרון יצירתי-

השניים יצאו לקורס רס"רים.

הם יקבלו תנאים מעולים: רכב, שכר דירה, מעמד וכו'.

שוקרון מנסה לשכנע אותם לצאת לקורס ללא הצלחה.

השניים מעדיפים לשבת בכלא במקום להיות נגדים.

המערכון הזה גאוני מכמה סיבות:

ראשית- הוא "יושב על אמת".

כשלמדתי קופירייטינג ותסריטאות,

לומדים שסיפור, לא משנה איזה- גם מדע בדיוני

חייב "לשבת על אמת".

כדי שהצופים יזדהו עם הסיפור-

הם חייבים להרגיש משהו.

ואכן, כל ההתקשקשות סביב להיות נגד

זה משהו שיושב על אמת,

שכן לא פעם תוכלו לשמוע שיחות בנושא: "קצינים ונגדים".

יש סיכוי שבגלל תפקיד רס"ר המשמעת (המיתולוגי),

המילה נגד, יוצרת, לעתים, קונוטציה שלילית.

בנוסף, בקטע הנ"ל קיים "פער קומי"

שיושב על אלמנט של "הקצנה".

במקום לשבת בכלא שבוע-

השניים יחתמו קבע לשבועיים בלבד

וכן יקבלו רכב, שכ"ד וכולי.

על פניו "עסקת נו בריינר" (כזו שאין מה לחשוב עליה בכלל).

היינו מצפים שהתשובה תהיה חיובית

ולכן כשהיא שלילית ("כלא, כלא, כלא") נוצרת סיטואציה קומית.

בדומה להכפלה, החסרה וכו'-

הקצנה הינה טכניקה מעולה לייצר הקשבה בצד השני.

לא פעם, בעת פגישת מכירה, אני מספר על

סיטואציות שעשויות להקצין ולהחריף

בכדי להעביר פואנטה

(ולאו דווקא במטרה להפחיד או "ללחוץ" על כאבי הלקוח).

בכל פגישה או שיחה תמיד קיים קונפליקט ופער–

הלקוח לא רוצה להיפרד מכספו הטוב,

איש המכירות רוצה לסגור עסקה וכולי.

שוקרון מתחיל בטוב,

הוא בטוח במאת האחוזים שהשניים "יקפצו על ההצעה" שלו.

ברגע שזה לא קורה, הוא מתחיל "לזרוק לאוויר" הטבות:

"משכורת שש ספרות, שבע ספרות…"

לא פעם אנחנו "שולפים" הטבות ללקוחות שלנו

ובכך חושפים את ה-"ג'וקר" או ה"סוכרייה" מוקדם מדי.

סוכריות הן קינוח

ולכן אין טעם לשלוף אותן בתחילת השיח

אלא לשמור אותן למצב שבו הלקוח יתנגד.

"סט-אפ": "בתאריך י"ד בחשוון…"

בשלב הזה הצופה מבין שנוצרה סיטואציה "רישמית"

שכן אנחנו לא מדברים בצורה כזו סתם, אלא במעמד מכובד/מסוים.

ברגע שהוא מקריא מדף ומציין את הדרגה של החיילים-

אנחנו מבינים שזו לא שיחה "חברית".

אירוע מחולל: הסיבה לקיום הסצנה כביכול היא הפרת פקודה.

זה האירוע ש"מתניע" את הסצנה ולשם כך התכנסנו.

זה מתכתב בצורה מדהימה עם RTC שהיא הסיבה ליצירת קשר.

בלי סיבה מוצדקת– אל תרימו את הטלפון ללקוח.

נקודת המפנה הראשונה:

"בגלל שאני רואה שאתם לוקחים את זה קשה"

השניים לא לוקחים שום דבר קשה אמנם,

אבל זו הפעם הראשונה בסצנה שאנחנו רואים שיש סיכוי

שהתוצאה לא תתקיים (ישיבה בכלא).

בכל עסקה קיימת סיטואציה בה אנחנו מבינים שקיים פער,

מבחינתנו- רק טמבל לא יסגור עסקה

כי המוצר/שרות שלנו מעולה,

לעומת זאת, הצד השני לא תמיד רואה איתנו "עין בעין".

סימני שאלה: "אולי יש לי פתרון… יכול להיות שלא תצטרכו…"

ע"י כך שסימני השאלה "נזרקים לאוויר",

אנחנו מבינים שיש סיכוי למוצא אחר, מפתיע-

תוצאה שלא בנמצא.

הנקודה הזו היא גם נקודת ה-"אל חזור" בטקסט.

לרוב היא מתקיימת באמצע הסרט

(במקרה הנ"ל כעבור 34 שניות מתוך 62)

והיא גורמת לנו (הצופים) להבין שמפה כבר אי אפשר לחזור אחורה

אנחנו כבר "עמוק" בסיפור.

נקודת מפנה שנייה: התפנו שני מקומות בקורס רס"רים!

בנקודה הזו אנחנו מבינים שקיימת אופציה שהגיבורים לא ישבו בכלא.

כעת נותר לנו לצפות מה יקרה עם ה-"טוויסט" הזה.

המיקרופון עובר…

כעת, אחרי שהרס"ר דיבר וניסה לשכנע,

הגיע הזמן של השניים להגיב.

והם מגיבים בצורה לא צפויה-

העדפה ברורה של כלא על הקורס.

כמה פעמים ה"מיקרופון" עבר ללקוח שהקפיד להפתיע אותנו

בצורה שלא ציפינו?

לסיכום,

סיפור אפשר לספר גם ב- 60 שניות.

בדומה לכל סיפור, הוא צריך התחלה, אמצע וסוף,

שימוש בהומור, יצירת "סט-אפ" לסיטואציה

וכמובן קונפליקט חזק שיניע (ו-"יסחוב" את הסצנה).

לצפייה בקטע הגאוני לחצו פה: